הצד של הרופא או המוסד הרפואי שנתבע בגין רשלנות רפואית יכול להוכיח שלא הייתה רשלנות רפואית, או להקטין את מידת אשמתו, בכך שיוכיח שהנפגע לא ספג את הנזקים שהוא טוען שנגרמו לו. במצב כזה, משרד החקירות יצטרך לבחון את מצב בריאותו האמיתי של האיש, ולזהות חריגות מהדיווחים שלו. יכול מאוד להיות שהתובע יפריז בהיקף הנזק שנגרם לו, ומטרתה של החקירה למנוע מצב כזה.
עוד שאלה שעל החוקר הפרטי לברר היא האם בעצם התובע ביצע במדויק את כל ההוראות של הרופא, או שאולי זלזל בהוראות אלו ובכך גרם לנזק לעצמו. מעבר לזאת, החולה עלול שלא למסור לידי הרופא את כל המידע בנוגע למצבו הבריאותי, ובכך איכותו של הטיפול עלול להיפגע. כל הגורמים הללו חשובים ביותר לניהול התיק בבית המשפט, ויש לבחון אותם לעומק.